צרעות

הצרעה המזרחית (דבור), הצרעה הגרמנית וצרעת הפלך הן מטרד קשה לאדם עקב עקיצתן המסוכנת, ובמקרים של רגישות מיוחדת אף קיימת סכנת חיים. צרעות אלה הנן  חרקים חברתיים בדומה לנמלים, טרמיטים ודבורים. 

הצרעות ונזקיהן

  • חלוקת תפקידים: 
    • מלכה - הנקבה היחידה המתפקדת ברבייה, ואחראית לייסד את המשפחה בעונת האביב, בחודשים מרץ-מאי. תחילה היא מחפשת מקום מתאים לבניית קן, לרוב בתוך האדמה. היא בונה תאים אחדים במקום שהיא בוחרת לקינון ומטילה בהם ביצים. בתקופה זאת המלכה מבצעת את כל העבודות: מביאה חומר לבנייה הכולל אדמה ומים, ממשיכה להטיל, עוסקת בהבאת מזון ומטפלת ברימות. בחודשים יוני-ספטמבר המלכה רק מטילה ביצים. עם בוא הגשמים המלכה נכנסת לתרדמה במקומות סתר מתאימים. 
    • עמלות - נקבות בעלות אברי רבייה מנוונים וחסרות תפקיד ברבייה. הן מבצעות את רוב התפקידים בקן כגון האכלת הרימות, שמירה על הקן, בנייה, ויסות טמפרטורה, חפירה, ניקוי ואיסוף מזון.
    • זכרים - מופיעים רק בסוף הקיץ ותפקידם מסתכם בהפריית מלכות צעירות. במהלך חייהם ניזונים מרוק רימות בלבד.
    • .
  • תזונה: מזון הצרעות מורכב מחלבון מן החי (בשר ודגים), פחמימות סוכרים, דבש, צוף, טל דבש ופירות. 
  • מיני הצרעות בארץ:
    • צרעה מזרחית Vespa orientalis – הגוף קצר מ- 20 מ"מ, הצבע אדום חום, לרוחב הבטן נמשכים פסים צהובים, המצח והפנים צהובים והמחושים חומים. בונה בדרך כלל את הקן באדמה, אך לעתים מוצאים קינים בחללים שונים כמו בקירות בתים, בארגזי תריסים וכיו"ב. הקן מורכב מחלות המונחות זו מתחת לזו במאוזן. בכל חלה שכבה אחת של תאים משושים בדרך כלל ופיתחם כלפי מטה. המרכיב העיקרי בחלות הוא אדמה מהסביבה. הקן נבנה מלמעלה כלפי מטה.
    • צרעה גרמנית Vespula germanica - השפה הקדמית של הבטן קטומה. בונה את קיניה בדומה לצרעה המזרחית, אך התאים קטנים יותר.
    • צרעת הפלך Polistes dominulus - צורת הבטן דומה לפלך המחודד בשני קצותיו. החיבור בין החזה לבטן ארוך יחסית. בונה קנים קטנים בהרבה, גודל התאים דומה לזה של הצרעה המזרחית אך מספר החלות קטן - אחד או שתיים - ומספר הצרעות במשפחה בדרך כלל אינו עולה על עשרות. קני צרעת הפלך גלויים (לא באדמה) ) וקשורים בגבעולון לצמח, לסלע או לקיר. בניגוד לצרעה המזרחית והגרמנית, בשל המשפחות הקטנות ניתן למצוא לעיתים מספר גדול של משפחות בשטח קטן יחסית.
    • דבורת הדבש Apis mellifera - צבע הגוף השולט הוא צהוב בהיר עם פסים שחורים ושעירות מועטה. תת סוג נוסף - צבע הגוף צהוב דבש עד חום, הגוף והרגליים שעירים מאוד.
    • צרעת עפצי החטטים Ophelimus maskelli - מזיק חדש לאדם ולצמח במזרח התיכון ובישראל. צרעה קטנטנה שאורכה כ- 1 מ"מ וצבעה שחור. הצרעה מתרבה בעלים של עצי אקליפטוס, ומגיחה בכמויות עצומות סביב עצי אקליפטוס המקור.

  • השמדת מלכות - המועד: אפריל מאי. הביצוע: בעזרת תרסיסי דבק או מחבטים. אפשר גם להשתמש בתרסיסים המכילים קוטלי חרקים. מחייב איתור מוקדי משיכה של מלכות במקומות כמו מקורות מים, מצבורי אשפה, צמחייה מושכת כגון רכפתן מדברי, חלבלוב הרדופי.
  • חיסול קינים - המועד: מחודש יולי ועד תחילת הגשמים. רצוי להקדים פעולה זאת כי באוגוסט מתחילים להיווצר תאים גדולים להתפתחות מלכות לשנה הבאה. חיסול קן בחדשים אוגוסט-אוקטובר מונע לא רק נגיעות של אותה שנה אלא גם של השנה שלאחר מכן.
  • השמדת קיני הצרעה הגרמנית והצרעה המזרחית בשדה: השמדת קינים קלה יחסית לביצוע, אך איתור הקינים בעייתי. מתחילים במקום שנפגע מהצרעות וממנו יש ללכת בכיוון התעופה, שהוא בדרך כלל שטחי בור בסביבה. איתור הקינים וסימונם ייעשה ביום והשמדתם תתבצע בשעות הערב והחשיכה, כאשר הצרעות לא פעילות מחוץ לקן. אם אין אפשרות לחזור בערב או בלילה לקן ניתן לבצע את הפעולה ביום אך בזהירות יתר. יש להשתמש רק בתכשירים מאושרים ובהתאם לכתוב בתווית התכשיר.
  • השמדת קינים של צרעת הפלך: רק במקרה של צרעה זאת אפשר להשתמש בתרסיס דבק. קיני צרעת הפלך בדרך כלל גלויים, כלומר קיימת גישה קלה לחלה ולתאים. ריסוס ישיר על חלקי הקן באמצעות כיסוי בדבק פותר את הבעיה. הצרעות המרוססות מאבדות כושר תעופתן עקב הידבקות כנפיהן. זמן קצר אחר הריסוס ניתן לאסוף את הקן ולחסל את הדרגות הצעירות על ידי הכנסת הקן למיכל מים. יתרון שיטה זאת שאין בה שימוש ברעל.
  • השמדת קינים בבתי מגורים או מבנים ציבוריים: תתבצע תוך נקיטה באמצעי זהירות מרביים. יש להשתמש רק בתכשירים מאושרים ובהתאם לכתוב בתווית התכשיר.
אתר זה נבנה באמצעות